תיאור המוצר
איסטמד הוא פרויקט בינלאומי מתוכנן ליצוא גז פוסילי (המכונה "גז טבעי") מישראל לאירופה. הכוונה היא להניח צינור שיזרים גז ממאגרים שלחופי ישראל דרך קפריסין, כרתים, ליוון היבשתית ומשם לאיטליה. זהו פרויקט הנדסי חסר תקדים – הצינור התת-ימי הארוך והעמוק בעולם, באורך של 1,900 ק"מ (1,300 מתוכם בים) ובעומק של 3 ק"מ מתחת לפני הים התיכון. קיבולת הצינור עד 20 מיליארד קו"ב גז בשנה – יותר מהצריכה השנתית של גז בישראל כיום[1] [2] [3].
הפרויקט מקודם על-ידי המדינות המעורבות עם גיבוי של האיחוד האירופי. כבר בוצעו סקרי הכנה ימיים עבור הפרויקט, וההחלטה הסופית על השקעה בו צפויה בשנה הקרובה.
[1] משרד האנרגיה – הקמת צינור תת–ימי מישראל לאירופה
[3] נתיבי הגז הטבעי לישראל (נתג"ז) – צריכה בפועל, ביקושים והפרשי מדידה של גז טבעי
מפת מסלול צינור האיסטמד[4]
העמדה של מגמה ירוקה כלפי פרויקט האיסטמד
מגמה ירוקה יחד עם ארגוני סביבה רבים אחרים מתנגדים לפרויקט האיסטמד ודורשים לבטלו מסיבות רבות שנפרט כעת.
סיכון הים התיכון: הים התיכון הינו "נקודה חמה ביולוגית" כלומר, אזור אקולוגי, שבו קיים מגוון ביולוגי בעל חשיבות רבה המאוים על ידי פעילות אנושית, ודורש הגנה מיוחדת[5]. הצינור עלול להוות סכנה לבתי הגידול של היצורים הימיים, הן בתהליך ההקמה שלו ובמיוחד במקרה של תקלה או תאונה. כפי שאסון הנפט הדגים בפנינו לאחרונה, הנזק לבעלי החיים והמערכות האקולוגיות עלול להיות עצום, והנטל הכלכלי לשיקום הנזק צפוי ליפול על המדינה, על חשבון אזרחי ישראל[6].
הפיתוח של צינור האיסטמד צפוי להוביל להאצה והרחבה של החיפושים אחר מאגרים רבים נוספים של גז ונפט. תהליכי החיפוש מזיקים מאד לבעלי-חיים ימיים, כולל מינים בסכנת הכחדה עקב שימוש בקול בסקרים סייסמיים, וביצוע קידוחי חיפוש או הפקה עלולים לגרום להרס סביבתי רב לחיים בים עקב הפרעות בקול, אור וזיהומים כימיים המתלווים לפעולות הקידוח[7]. בתי גידול ייחודיים דוגמת אלו המצויים באזור הקרוי "הפרעת פלמחים" צפויים להיות בסכנה לאור רשיונות הקידוח שכבר ניתנו לחברת אנרג'יאן, שהיא בעלת עניין וזכויות בקיבולת הגז המיוצא דרך צינור האיסטמד[8] [9].
העליה בריכוז הפחמן הדו-חמצני באטמוספירה כתוצאה משריפת דלקים פוסיליים ובהם הגז, מגבירה את חומציות הים, אשר מובילה לפגיעה קשה באלמוגים, צדפות, חלזונות ושאר בעלי חיים שבונים שלד גירני. יצורים אלו מהווים בסיס למערכות האקולוגיות הימיות. העלייה בחומציות הים יחד עם ההתחממות הגלובלית אשר מעלה את הטמפרטורה של הים יוצרות תנאים שמסכנים את המשך החיים בים[10].
החמרת משבר האקלים: מדיניות האנרגיה של ישראל מקדמת 34 פרויקטים תשתיתיים בדלקים פוסיליים, שאיסטמד הוא מן המשמעותיים ביותר ביניהם מבחינת ההשלכות על פליטות גזי חממה.
חשוב לזכור שכדור הארץ נתון במשבר אקלים גלובלי חמור, שהשלכותיו צפויות להיות הרסניות במיוחד במדינת ישראל, מכיוון שהאזור שלנו נחשב "נקודה חמה" של שינוי אקלים. הטמפרטורות כאן עולות בקצב מהיר כמעט פי 2 מהממוצע העולמי[11]. ההתחממות הגלובלית ומשבר האקלים הן תוצאה של פליטת כמויות אדירות של גזי חממה ובעיקר פחמן דו-חמצני הנוצר בשריפת דלקים פוסיליים – פחם, נפט וגז[12]. באשר לגז הפוסילי, מתברר שהוא מגביר את ההתחממות הגלובלית אפילו יותר מהשימוש בפחם ובנפט. זאת משום שהוא מורכב ממתאן, שהינו גז חממה עוצמתי פי 84 יותר מאשר פחמן דו-חמצני לאורך תקופה של 20 שנים[13] [14]. הקהילה המדעית מזהירה שהגז לא יכול להיות הפתרון למשבר, גם לא באופן זמני[15], וקובעת שצמצום השימוש במתאן צריך לתפוס חלק משמעותי רב יותר בפעולות לבלימת השלכותיו ההרסניות של המשבר[16]. המחויבות של ישראל למאבק במשבר האקלים אינה נובעת אך ורק מתוקף ההסכמים הבינלאומיים עליה היא חתומה. בראש ובראשונה, מדובר במחויבות מוסרית של המדינה כלפי אזרחיה, לתרום את חלקה למאמץ הגלובלי ולפעול למען הגנה על חייהם וחיי ילדיהם. בשיאו של משבר האקלים, ישראל בוחרת להרחיב את השימוש בגז במקום להפחית אותו, ומקדמת את הפרויקט האיסטמד אדיר המימדים.
הפרויקט צפוי להוביל לעלייה דרמטית בפליטות המתאן והפחמן הדו-חמצני עליהן אחראית ישראל כיצואנית גז, וכך למצב את ישראל כגורם משמעותי בהחרפת משבר האקלים[17] [18]. זאת, מכיוון שמדיניות מסחרית של ייצוא גז צפויה להגדיל את כמות הגז הנשאבת ממאגרי הגז הקיימים ולהוביל להאצה והגברה של החיפוש אחר מאגרים נוספים, הרבה מעבר לנדרש עבור אספקת צרכי משק האנרגיה הישראלי. כמו כן, פליטות המתאן מתחילות הרבה לפני שריפת הגז במדינת היעד, כתוצאה מדליפות לאורך תהליך ההפקה וההולכה של הגז. ההזרמה של הגז בצינור למרחק אלפי קילומטרים עד להפקתו מעבר לים, היא בעלת פוטנציאל לדליפות בקנה מידה אדיר, במיוחד במקרה של תקלה.
השקעה קצרת טווח שלא תשתלם בעתיד: אחד השיקולים המרכזיים בקידום הפרויקט הוא פיתוח כלכלי, אך למעשה, הנזק הכלכלי גדול מהתועלת. המגמה העולמית היא ברורה: למעלה מ- 120 מדינות כבר החלו במעבר לכלכלה מאופסת פליטות עד 2050. דו"ח חדש של סוכנות האנרגיה הבינלאומית, שהינה בעלת השפעה רבה על מדיניות האנרגיה ברחבי העולם, אימץ גישה זו וקובע באופן חד-משמעי ש-"מהיום אין להשקיע בפרויקטים חדשים של אספקת דלקים פוסיליים"[19]. האיחוד האירופי מוביל מגמה של איפוס פליטות, כפי שבא לידי ביטוי ב-"גרין דיל" האירופי[20]. אירופה, שהיא הלקוח של פרויקט האיסטמד, רואה בגז פתרון זמני בלבד, וכדי לעמוד ביעדים השאפתניים שהציבה לעצמה לגמילה מדלקים פוסיליים ומעבר לאנרגיות מתחדשות, יהיה עליה לנטוש את הגז לחלוטין בעשורים הקרובים. כמו כן, אנרגיה סולארית, כולל אגירה, זולה יותר מגז כבר היום[21]. הצפי הוא להוזלה משמעותית אף יותר. לפיכך, קיים סיכוי סביר לזניחת תשתיות הפרויקט בידי היזמים בעתיד הלא-רחוק, עקב חוסר כדאיות כלכלית. גם אם המדינה לא תממן את הפרויקט ישירות, כבר היום היא משקיעה בו זמן יקר, מאמצים דיפלומטיים ואנשי מקצוע רבים. כל אלה ועוד, מהווים הלכה למעשה השקעה מהמשאבים הציבוריים, על חשבון השקעה בקידום ופיתוח מסיבי יותר של אנרגיות מתחדשות, ועם סיכון סביר ליצירת תלות כלכלית בפרויקט שיהפוך בתוך מספר שנים לנכס תקוע ו"פיל לבן" סביבתי.
פגיעה ביחסי ישראל-תורכיה: הסכם האיסטמד מכתיב מסגרת נוקשה מבחינה פוליטית, ו"נועל" את ישראל יחד עם המדינות המעורבות במיזם תוך ניכורן של אלה המודרות ממנו, ובראשן טורקיה. כתוצאה מכך, המתחים הפוליטיים הקיימים גם כך בין טורקיה לבין יוון וקפריסין מחריפים, וישראל נאלצת להיגרר לעימות ולקחת בו צד. כבר עכשיו טורקיה החלה לנקוט במדיניות לעומתית חריפה, ומקדמת צעדי-נגד שטומנים בחובן סכנה אסטרטגית למדינת ישראל, בין היתר על ידי יצירת אזור כלכלי ימי בלעדי שעלול לפגוע בחופש הפעולה של מדינת ישראל בים התיכון[22]. המשך קידום ההסכם, עלול לפגוע ביחסים הרגישים ממילא בין ישראל לבין טורקיה, ולמצב אותה בלב סכסוך גיאו-פוליטי.
סיכום
על מדינת ישראל לסגת באופן מיידי מפרויקט האיסטמד ולהוביל לביטולו, מכיוון שהוא אסון סביבתי, כלכלי, וגיאו-פוליטי בהתהוות. כדי להפוך למעצמה אנרגטית, על ישראל לשאוף להוביל את המגמה העולמית למעבר לאנרגיות מתחדשות, ולא להשקיע בייצוא מקור אנרגיה מזהם ולא רלוונטי במטרה לדלות רווחים אחרונים מתחום שעבר זמנו.
[1] משרד האנרגיה – הקמת צינור תת–ימי מישראל לאירופה
[3] נתיבי הגז הטבעי לישראל (נתג"ז) – צריכה בפועל, ביקושים והפרשי מדידה של גז טבעי
[4] Global Witness – Hot under the collar: Energean and the EastMed gas pipeline
[5] THE MEDITERRANEAN: A BIODIVERSITY HOTSPOT UNDER THREAT
[6] גלובס: פניה של הרשלנות הסביבתית בישראל: הנזקים שאפשר לראות עד היום מאירועי העבר
[7] סקר אסטרטגי סביבתי לחיפוש והפקה של נפט ושל גז טבעי בים
[8] כאן: המערב הפרוע של הים: פנינת הטבע שהפכה לאתר קידוח
[9] כלכליסט: החברה להגנת הטבע עתרה נגד משרד האנרגיה: לבטל מכרז לקידוח בים
[10] הארץ: חוקרים: עלייה בחומציות ובטמפרטורת הים התיכון מסכנת את החיים בו
[11] המשרד להגנת הסביבה על השפעות משבר האקלים על ישראל, מומחים: אגן הים התיכון מתחמם כמעט פי שניים
[12] NASA – Causes | Facts – Climate Change: Vital Signs of the Planet
[13] Union of Concerned Scientists: Environmental Impacts of Natural Gas
[14] ד”ר דניאל מדר על השפעות המתאן על משבר האקלים
[15] קריאה של הקהילה המדעית לשקול מחדש את הרחבת השימוש בגז הטבעי במשק האנרגיה
[16] הארץ: 'האו"ם: חיוני לבלום את הפליטה הנרחבת של מתאן כדי לבלום את משבר האקלים'
[17] גלובס: תגובה להערכת משרד האנרגיה על פליטות מתאן בישראל
[18] דו"ח אדם טבע ודין על פליטות מתאן ממאגרי הגז תמר ולוויתן
[19] IEA: Net Zero by 2050 – A Roadmap for the Global Energy Sector
[20] European Commission: The European Green Deal
[21] BloombergNEF: Solar-plus-storage is a ‘zero-emissions threat’ to gas-burning power plants in the US
[22]YNET : אולי כדאי לשכוח מצינור הגז לאירופה
חוות דעת
אין עדיין חוות דעת.