המרוץ יפתח בסוניו (Sounio), סמוך למקדשו של הומרוס, ומנגד לעמודי המקדש של פוסידון. הסירות יפליגו למילוס (Milos), ביתה של ונוס. משם ל Gate שנמצא בקלדרה (Caldera) המרהיבה של סנטוריני (Santorini). מכאן ימשיכו המתחרים לעבר האי הדרומי ביותר של הים האגאי, קסוס (Kassos), ויחלפו את קרפטוס (Karpathos ) ורודוס (Rhodos ) משמאל. משם יקחו קורס לקנדלוסה (Kandelioussa) ויעברו אותה בצידה הימני ולאחר מכן יעברו את קוס (Kos), קלימנוס (Kalymnos), לרוס (Leros), ופטמוס (Patmos) כשיהיו בצידם השמאלי.
Gate נוסף יהיה בין מיקונוס (Mykonos) לדילוס (Dilos), מקום הולדתו של אפולו. ומשם לסיום יעברו את קיאה (Kea) מצד שמאל ויחזרו לנק' הסיום בסוניו (Sounio).

ללא ספק הרבה להספיק בשישה ימים. את קהילת השייטים ייצגו נאמנה יהודה אלטמן וכריס סלייני, מצויידים בשלוש מצלמות Go-Pro ואמצעי תקשורת נוספים, נוכל לצפות לדיווחים לייב מהמרוץ עצמו. הצוות יצא על סירה Pogo-36 תחרותית ויאבזר אותה לפני היציאה למרוץ.
מאחלים לצוות בהצלחה ומחזיקים אצבעות. נעקוב אחריהם צמוד צמוד.

אתר התחרות: https://aegean600.com/

הפוסט Aegean 600 Race – מרוץ האגאי 600 הופיע לראשונה ב-SKIPPERS.

שווה לכל מי שאוהב לשוט בכלל ומתעניין במסעות וארצות רחוקות.

הפוסט פרופ' אהרון פרימרמן מדבר על רפואה מהים, משלחת רפואית על כלי שיט לעזרת איים נדחים בפאפואה ניו גיני הופיע לראשונה ב-SKIPPERS.

לכל המעוניינים סמנו מגיעים באיוונט ובמהלך חודש אוקטובר ישלח לכם טופס השתתפות, עם נקודות המפגש הפרושות בכל רחבי הארץ מראש הנקרה ועד אשקלון וגם באילת וימת כינרת!
מחכים לראותכם!
העתיד כבר כאן והגיע זמן לעשות דברים טובים, ביחד!
אשרו הגעה ותפיצו את האירוע ככה שאף אדם במדינה שלנו לא יפספס

הפוסט ניקוי החופים והים הגדול בעולם הופיע לראשונה ב-SKIPPERS.

בתמונות:

1. יעל אייזנר ובעלה מרקו, היאכטה של יעל ומרקו לפני שבועיים בהגעתם לחוף מבטחים במרילנד אחרי בריחה מבליז ומרוץ נגד השעון ונגד הסגר באמריקה.
2. חברתו של כריס, קרל דימיטרי , אשר היא ובעלה נמצאים על עוגן כבר שלושה שבועות באי קורסאו ושוקלים הפלגה נונסטופ לאוסלטרליה ,8000 מייל.
3. תמונה של קרל עם נירית כשביקרה בארץ ב 2015 והתאהבה בגליל.
4. תמונה של כריס.

קצת רקע:
קרל ופיל ,שייטים אוסטרלים שהקיפו את העולם במשך 8 שנים וידעו הרבה מצבים שונים ומשונים לאורך הדרך.
הקורונה תפסה אותם בדרום הקריבים ותחת לחץ היו צריכים להחליט איפה להסתגר. הם ועוד 4 סירות עומדים על עוגן באי קורסאו בתנאי הסגר קשים כבר 3 שבועות.
יעלי אייזנר, שייטת וצלמת ישראלית שמפליגה יחד עם בעלה מרקו כ 6 חודשים בשנה. הם החליטו באמצע חודש מרץ לחלץ את עצמם והסירה מבליז ולהפליג במהירות חזרה לצפון אמריקה ( 1,700 מייל ) בתנאים ערים עם עצירה אחת לא מוצלחת בפלורידה.

הפוסט כריס עם סיפורי קורונה מהעולם הופיע לראשונה ב-SKIPPERS.

הניצחון שלנו מתחיל ביינן וסקיפר שהחליטו לתבל את החיים עם תחביב שהפך לעיסוק עיקרי – גידול כרמי ענבים וייצור יין.
אז מה הופך את היין של יקב סקוריה ליין מנצח תחרויות?
הענבים? אולי תהליך הייצור? אולי בעצם הכל רק בתדמית ובמוניטין…?
ביקב סקוריה מאמינים שיין מנצח מתחיל במקום שבו הענבים גדלים (הטרואר). ושמחנו לגלות שהם לא טועים.

איך הכל התחיל….

הסיפור שלנו מתחיל בעופר תורג'מן- חובב היין. עופר יינן בוגר מכללת תל חי החל לייצר יין מהכרמים שלו ב2008 לצריכה עצמית, למשפחה ולחברים.

בשנת 2014 הצטרף אל היקב, כשותף, עמוס מלניקוב – איש היי טק לשעבר במגוון תפקידים בכירים, חובב יין מושבע, שגם הוא עבר הכשרה בנושאי היין במכללת בון בצרפת. עמוס מחובר לים בעל רישיון סקיפר בינלאומי, חצה את האטלנטי כסקיפר, הפליג גם בפסיפי באזור אוסטרליה ופפואה ניו גיני, ובכל מקום שהוא מגיע אליו בהפלגותיו לומד על תעשיית היין המקומית ומבקר ביקבים כדי להרחיב את הידע הקשור ליין.

46 דונם של כרמים

יקב סקוריה (Scoria) ממוקם במושב כנף, על הכביש העולה מצומת מעלה גמלא לגולן. כיום מחזיק יקב סקוריה ב-36 דונמים של כרמים שבהם מגדלים עופר ועמוס ענבים מזנים שונים, קברנה סוביניון, פטיט וורדו, מרלו, סירה, מוסקט, גוורצטרמינר, שנין בלאן ורוסאן,

"היה לנו חשוב לבחור זנים מסורתיים, גם כדי לשמור על המסורת של האזורים שמהם מגיעים הזנים, וגם על מנת לחפש את הזן שיהיה המתאים ביותר מתאים לאזור שלנו – למזג האוויר, לקרקע, לאקלים, לרמת הגולן, לתל פארס, לכרם הספציפי שלנו".
אותם זנים נבחרו לאחר מחקר קפדני לאיתורם של אלה שיתאימו לשילוב של האדמה הוולקנית יחד עם האקלים הקריר והיבש של האזור ולאנשים עצמם במקום, לצורך העניין הקים עופר בכרמים תחנה מטאורולוגית שממנה אסף נתונים וניתח אותם.

יין מנצח מתחיל במקום שבו הענבים גדלים
אנחנו ביקב מאמינים שיש יתרון עצום בלגדל בעצמך את הענבים שמהם מייצרים את היין, השליטה המוחלטת בכל שלבי הכורמות והייצור מאפשרת לנו להפיק בידינו יינות בוטיק שטעימה מהם מטריפה את כל החושים.

אנחנו בחרנו לעבוד ביקב בסגנון צרפתי- מסורתי, בבציר ידני בו האשכולות מורדים מהגפן בעזרת מזמרה מה שמבטיח שרק אשכולות ענבים נקיים יגיעו ליקב לעומת בציר תעשייתי ע"י בוצרת שכל מה שנמצא על הגפן מגיע למכולה ע"י ניעור הגפן וכל מה שנמצא עליו.

קוטפים את המקומות הראשונים

השתתפנו בכמה תחרויות יין וגם זכינו בהם, בין היתר בתחרות "אשכול הזהב" , לו מוניטין רב והשפעה גדולה בקרב אנשי מקצוע וחובבי יין כאחד. בתחרות נבחרים היינות הטובים ביותר בכל קטגוריה במטרה לזכות בחותמת איכות.
היינות שזכו הם – קברנה סוביניון 2018 – מקום ראשון בקטגוריית יקבי בוטיק, עליו נאמר ע"י השופטים "יין ארומטי, בעל טעמים עשירים בעשבי תיבול, דובדבנים ופירות יער. יין שישביח כל ארוחה בנוכחותו"
ורוסאן 2019 – מקום שני בקטגוריית זני עמק הרון, "אחד הרוסאנים הטובים ביותר שאפשר לטעום היום. מינרלי. פירות נקיים, עוצמתיים, ממלאים את הפה באושר…" אלון גונן מבקר יין 2020.

יין, ים ומה שביניהם

על סיפון ספינתו שבמרינה הרצליה, עמוס מקיים מפגשי יינן וטעימות יין, המלווים בהסברים על היין ותהליך עשייתו שטעמו וניחוחו המיוחדים נישאים למרחוק ועל היקב ופעולותיו המיוחדים.

בואו לבקר ולטעום

ביקב סקוריה ברמת הגולן מתקיימים אירועים, סיורים וסדנאות, כמו למשל סדנת ריחות ייחודית, ביקור בכרמים וסיור בבית הכנסת העתיק בכנף ובמעיין הצמוד אליו. אלה מלווים בהסברים מפורטים על ההיסטוריה של המקום, על הטבע שסובב אותו ועל תהליך הייצור המורכב של היין.
הוואטסאפ שלנו – 054-5486566

לפרטים נוספים והזמנות –

לאתר היקב

לאתר הסירה

הפוסט טעימות יין מבית יקב הבוטיק – סקוריה – על סיפון הסירה Muza הופיע לראשונה ב-SKIPPERS.

שלום לכולם, הפורום ממשיכים למקצע ולהתמקצע. מעלים סדרת הרצאות.

רוני רביב – יזם משותף ומנהל הטכנולוגיה בחברת SEA ANALYTICS וחבר הנהלה בפורום לקידום השייט האחראי על ORC בישראל.
ההרצאה תתמקד ביצוג פולרי (ORC POLARS) של מהירויות ספינת המפרש בכל כיווני ההפלגה וברוחות בעוצמות שונות. מהירויות מטרה של ספינות מפרש (Targets) , הפלגה אופטימלית על פי מהירויות מטרה בטכניקות VMG , VMC, ברוח קבועה, משתנה, מחזורית, גזירת רוח וגרדיאנט רוח.
שווה לכל מי שאוהב לשוט בכלל ומתעניין להפוך את השייט למקצועי יותר.

הפוסט הפלגה על פי מהירויות מטרה הופיע לראשונה ב-SKIPPERS.

הפרויקט מקודם על-ידי המדינות המעורבות עם גיבוי של האיחוד האירופי. כבר בוצעו סקרי הכנה ימיים עבור הפרויקט, וההחלטה הסופית על השקעה בו צפויה בשנה הקרובה.

[1] משרד האנרגיה – הקמת צינור תת–ימי מישראל לאירופה

[2] EastMed – IGI Poseidon

[3] נתיבי הגז הטבעי לישראל (נתג"ז) – צריכה בפועל, ביקושים והפרשי מדידה של גז טבעי

מפת מסלול צינור האיסטמד[4]

העמדה של מגמה ירוקה כלפי פרויקט האיסטמד

מגמה ירוקה יחד עם ארגוני סביבה רבים אחרים מתנגדים לפרויקט האיסטמד ודורשים לבטלו מסיבות רבות שנפרט כעת.

סיכון הים התיכון: הים התיכון הינו "נקודה חמה ביולוגית" כלומר, אזור אקולוגי, שבו קיים מגוון ביולוגי בעל חשיבות רבה המאוים על ידי פעילות אנושית, ודורש הגנה מיוחדת[5]. הצינור עלול להוות סכנה לבתי הגידול של היצורים הימיים, הן בתהליך ההקמה שלו ובמיוחד במקרה של תקלה או תאונה. כפי שאסון הנפט הדגים בפנינו לאחרונה, הנזק לבעלי החיים והמערכות האקולוגיות עלול להיות עצום, והנטל הכלכלי לשיקום הנזק צפוי ליפול על המדינה, על חשבון אזרחי ישראל[6].

הפיתוח של צינור האיסטמד צפוי להוביל להאצה והרחבה של החיפושים אחר מאגרים רבים נוספים של גז ונפט. תהליכי החיפוש מזיקים מאד לבעלי-חיים ימיים, כולל מינים בסכנת הכחדה עקב שימוש בקול בסקרים סייסמיים, וביצוע קידוחי חיפוש או הפקה עלולים לגרום להרס סביבתי רב לחיים בים עקב הפרעות בקול, אור וזיהומים כימיים המתלווים לפעולות הקידוח[7]. בתי גידול ייחודיים דוגמת אלו המצויים באזור הקרוי "הפרעת פלמחים" צפויים להיות בסכנה לאור רשיונות הקידוח שכבר ניתנו לחברת אנרג'יאן, שהיא בעלת עניין וזכויות בקיבולת הגז המיוצא דרך צינור האיסטמד[8] [9].

העליה בריכוז הפחמן הדו-חמצני באטמוספירה כתוצאה משריפת דלקים פוסיליים ובהם הגז, מגבירה את חומציות הים, אשר מובילה לפגיעה קשה באלמוגים, צדפות, חלזונות ושאר בעלי חיים שבונים שלד גירני. יצורים אלו מהווים בסיס למערכות האקולוגיות הימיות. העלייה בחומציות הים יחד עם ההתחממות הגלובלית אשר מעלה את הטמפרטורה של הים יוצרות תנאים שמסכנים את המשך החיים בים[10].

החמרת משבר האקלים: מדיניות האנרגיה של ישראל מקדמת 34 פרויקטים תשתיתיים בדלקים פוסיליים, שאיסטמד הוא מן המשמעותיים ביותר ביניהם מבחינת ההשלכות על פליטות גזי חממה.

חשוב לזכור שכדור הארץ נתון במשבר אקלים גלובלי חמור, שהשלכותיו צפויות להיות הרסניות במיוחד במדינת ישראל, מכיוון שהאזור שלנו נחשב "נקודה חמה" של שינוי אקלים. הטמפרטורות כאן עולות בקצב מהיר כמעט פי 2 מהממוצע העולמי[11]. ההתחממות הגלובלית ומשבר האקלים הן תוצאה של פליטת כמויות אדירות של גזי חממה ובעיקר פחמן דו-חמצני הנוצר בשריפת דלקים פוסיליים – פחם, נפט וגז[12]. באשר לגז הפוסילי, מתברר שהוא מגביר את ההתחממות הגלובלית אפילו יותר מהשימוש בפחם ובנפט. זאת משום שהוא מורכב ממתאן, שהינו גז חממה עוצמתי פי 84 יותר מאשר פחמן דו-חמצני לאורך תקופה של 20 שנים[13] [14]. הקהילה המדעית מזהירה שהגז לא יכול להיות הפתרון למשבר, גם לא באופן זמני[15], וקובעת שצמצום השימוש במתאן צריך לתפוס חלק משמעותי רב יותר בפעולות לבלימת השלכותיו ההרסניות של המשבר[16]. המחויבות של ישראל למאבק במשבר האקלים אינה נובעת אך ורק מתוקף ההסכמים הבינלאומיים עליה היא חתומה. בראש ובראשונה, מדובר במחויבות מוסרית של המדינה כלפי אזרחיה, לתרום את חלקה למאמץ הגלובלי ולפעול למען הגנה על חייהם וחיי ילדיהם. בשיאו של משבר האקלים, ישראל בוחרת להרחיב את השימוש בגז במקום להפחית אותו, ומקדמת את הפרויקט האיסטמד אדיר המימדים.

הפרויקט צפוי להוביל לעלייה דרמטית בפליטות המתאן והפחמן הדו-חמצני עליהן אחראית ישראל כיצואנית גז, וכך למצב את ישראל כגורם משמעותי בהחרפת משבר האקלים[17] [18]. זאת, מכיוון שמדיניות מסחרית של ייצוא גז צפויה להגדיל את כמות הגז הנשאבת ממאגרי הגז הקיימים ולהוביל להאצה והגברה של החיפוש אחר מאגרים נוספים, הרבה מעבר לנדרש עבור אספקת צרכי משק האנרגיה הישראלי. כמו כן, פליטות המתאן מתחילות הרבה לפני שריפת הגז במדינת היעד, כתוצאה מדליפות לאורך תהליך ההפקה וההולכה של הגז. ההזרמה של הגז בצינור למרחק אלפי קילומטרים עד להפקתו מעבר לים, היא בעלת פוטנציאל לדליפות בקנה מידה אדיר, במיוחד במקרה של תקלה.

השקעה קצרת טווח שלא תשתלם בעתיד: אחד השיקולים המרכזיים בקידום הפרויקט הוא פיתוח כלכלי, אך למעשה, הנזק הכלכלי גדול מהתועלת. המגמה העולמית היא ברורה: למעלה מ- 120 מדינות כבר החלו במעבר לכלכלה מאופסת פליטות עד 2050. דו"ח חדש של סוכנות האנרגיה הבינלאומית, שהינה בעלת השפעה רבה על מדיניות האנרגיה ברחבי העולם, אימץ גישה זו וקובע באופן חד-משמעי ש-"מהיום אין להשקיע בפרויקטים חדשים של אספקת דלקים פוסיליים"[19]. האיחוד האירופי מוביל מגמה של איפוס פליטות, כפי שבא לידי ביטוי ב-"גרין דיל" האירופי[20]. אירופה, שהיא הלקוח של פרויקט האיסטמד, רואה בגז פתרון זמני בלבד, וכדי לעמוד ביעדים השאפתניים שהציבה לעצמה לגמילה מדלקים פוסיליים ומעבר לאנרגיות מתחדשות, יהיה עליה לנטוש את הגז לחלוטין בעשורים הקרובים. כמו כן, אנרגיה סולארית, כולל אגירה, זולה יותר מגז כבר היום[21]. הצפי הוא להוזלה משמעותית אף יותר. לפיכך, קיים סיכוי סביר לזניחת תשתיות הפרויקט בידי היזמים בעתיד הלא-רחוק, עקב חוסר כדאיות כלכלית. גם אם המדינה לא תממן את הפרויקט ישירות, כבר היום היא משקיעה בו זמן יקר, מאמצים דיפלומטיים ואנשי מקצוע רבים. כל אלה ועוד, מהווים הלכה למעשה השקעה מהמשאבים הציבוריים, על חשבון השקעה בקידום ופיתוח מסיבי יותר של אנרגיות מתחדשות, ועם סיכון סביר ליצירת תלות כלכלית בפרויקט שיהפוך בתוך מספר שנים לנכס תקוע ו"פיל לבן" סביבתי.

פגיעה ביחסי ישראל-תורכיה: הסכם האיסטמד מכתיב מסגרת נוקשה מבחינה פוליטית, ו"נועל" את ישראל יחד עם המדינות המעורבות במיזם תוך ניכורן של אלה המודרות ממנו, ובראשן טורקיה. כתוצאה מכך, המתחים הפוליטיים הקיימים גם כך בין טורקיה לבין יוון וקפריסין מחריפים, וישראל נאלצת להיגרר לעימות ולקחת בו צד. כבר עכשיו טורקיה החלה לנקוט במדיניות לעומתית חריפה, ומקדמת צעדי-נגד שטומנים בחובן סכנה אסטרטגית למדינת ישראל, בין היתר על ידי יצירת אזור כלכלי ימי בלעדי שעלול לפגוע בחופש הפעולה של מדינת ישראל בים התיכון[22]. המשך קידום ההסכם, עלול לפגוע ביחסים הרגישים ממילא בין ישראל לבין טורקיה, ולמצב אותה בלב סכסוך גיאו-פוליטי.

סיכום

על מדינת ישראל לסגת באופן מיידי מפרויקט האיסטמד ולהוביל לביטולו, מכיוון שהוא אסון סביבתי, כלכלי, וגיאו-פוליטי בהתהוות. כדי להפוך למעצמה אנרגטית, על ישראל לשאוף להוביל את המגמה העולמית למעבר לאנרגיות מתחדשות, ולא להשקיע בייצוא מקור אנרגיה מזהם ולא רלוונטי במטרה לדלות רווחים אחרונים מתחום שעבר זמנו.

[1] משרד האנרגיה – הקמת צינור תת–ימי מישראל לאירופה

[2] EastMed – IGI Poseidon

[3] נתיבי הגז הטבעי לישראל (נתג"ז) – צריכה בפועל, ביקושים והפרשי מדידה של גז טבעי

[4] Global Witness – Hot under the collar: Energean and the EastMed gas pipeline  

[5] THE MEDITERRANEAN: A BIODIVERSITY HOTSPOT UNDER THREAT

[6]  גלובס: פניה של הרשלנות הסביבתית בישראל: הנזקים שאפשר לראות עד היום מאירועי העבר

[7]  סקר אסטרטגי סביבתי לחיפוש והפקה של נפט ושל גז טבעי בים

[8]  כאן: המערב הפרוע של הים: פנינת הטבע שהפכה לאתר קידוח

[9]  כלכליסט: החברה להגנת הטבע עתרה נגד משרד האנרגיה: לבטל מכרז לקידוח בים

[10] הארץ: חוקרים: עלייה בחומציות ובטמפרטורת הים התיכון מסכנת את החיים בו

[11] המשרד להגנת הסביבה על השפעות משבר האקלים על ישראל, מומחים: אגן הים התיכון מתחמם כמעט פי שניים

[12] NASA – Causes | Facts – Climate Change: Vital Signs of the Planet

[13] Union of Concerned Scientists: Environmental Impacts of Natural Gas

[14] ד”ר דניאל מדר על השפעות המתאן על משבר האקלים

[15] קריאה של הקהילה המדעית לשקול מחדש את הרחבת השימוש בגז הטבעי במשק האנרגיה

[16] הארץ: 'האו"ם: חיוני לבלום את הפליטה הנרחבת של מתאן כדי לבלום את משבר האקלים'

[17] גלובס: תגובה להערכת משרד האנרגיה על פליטות מתאן בישראל

[18] דו"ח אדם טבע ודין על פליטות מתאן ממאגרי הגז תמר ולוויתן

[19] IEA: Net Zero by 2050 – A Roadmap for the Global Energy Sector

[20] European Commission: The European Green Deal

[21] BloombergNEF: Solar-plus-storage is a ‘zero-emissions threat’ to gas-burning power plants in the US

[22]YNET : אולי כדאי לשכוח מצינור הגז לאירופה

הפוסט פרויקט צינור האיסטמד (EastMed) הופיע לראשונה ב-SKIPPERS.

הרשמו לאתר, וכך תשארו מעודכנים בהרצאות הבאות ושאר סיפורי ים.

חבלי לידה של הפלגות מהספה: אנחנו מבקשים מכל חברי הפורום לעשות מאמץ ו:

הפוסט אורי סלע – מכישלון לשיא עולם הופיע לראשונה ב-SKIPPERS.

שלום לכולם, הפורום ממשיכים למקצע ולהתמקצע. מעלים סדרת הרצאות.
השבוע הרצאה של שמשון ברוקמן על אווירודינמיקה של מפרשים.
ההרצאה תעסוק במושגי יסוד, הבנת מנגנוני העילוי הפועלים על המפרשים, דבר המאפשר לנו להפליג אל מוצא הרוח ואף לשוט יותר מהר מהרוח.

שווה לכל מי שאוהב לשוט בכלל ומתעניין בהבנה עמוקה יותר של מפרשנות.

הפוסט אווירודינמיקה של מפרשים – שמשון ברוקמן הופיע לראשונה ב-SKIPPERS.

שלום לכולם, הפורום ממשיכים למקצע ולהתמקצע. מעלים סדרת הרצאות.
השבוע הרצאת המשך של כבוד השופט שלמה גולדשטיין (גולדי) על חוקי השיט.

נושא ההרצאה הוא: מקום בהקפת מצוף איך עובדים החוקים ולמי זכות הדרך ליד סימונים מכשולים?
שווה לכל מי שאוהב לשוט בכלל ומתעניין בהבנה עמוקה יותר של חוקי השייט.

הפוסט מקום בהקפת מצוף איך עובדים החוקים ולמי זכות הדרך ליד סימונים מכשולים? הופיע לראשונה ב-SKIPPERS.