בעקבות התפרצות הר הגעש הונגה טונגה – מה מצבנו בים התיכון
בעקבות התפרצות הר הגעש הימי הונגה טונגה, וגל הצונאמי שהגיע בעקבותיו, החלטנו להאיר את עיניי הגולשים, ולתת סקירה על כמה המים הקרובים אלינו, בים התיכון, גועשים ורותחים מתחתנו.
הרי הגעש התת-מימיים של הים התיכון. זוהי סביבה עוינת שבה מתפתח עושר ביולוגי עשיר. וזוב ואטנה הם רק חלק מהשמות שגורמים לנו לסקרנות והתרגשות. כל תנועה קטנה של הרי הגעש הללו מנוטרת מקרוב. אך האם הסכנה הבאה מגיעה מכיוון זה?
יותר מ- 80% אחוז מהפעילות הוולקנית מתרחשת מתחת לים. במילים אחרות, שלושה רבעים מנפח הלבה הנפלטת מדי שנה על ידי הרי הגעש בכדור הארץ הם תוצאה של התפרצויות תת-מימיות. ועדיין, בניגוד להרי הגעש הנמצאים על פני האדמה, אנו לא יודעים כמעט דבר על מפלצות המאגמה הללו. הרי הגעש השקועים הללו מוערכים בלמעלה ממיליון במספר, פי אלף יותר מהרי הגעש ביבשה. בין האזורים הפעילים ביותר על פני כדור הארץ הם החופים האיטלקיים. אם באיטליה יש שניים מהרי הגעש המיתולוגיים והמסוכנים ביותר על פני כדור הארץ, קרקעית הים שלהם פעילה באותה מידה. במיוחד בלב האגן הטירני, חלק מהים התיכון הממוקם בין סרדיניה לפנינסולה האיטלקית.
פעילות וולקנית אינטנסיבית זו מוסברת על ידי מפגש בין שני לוחות טקטוניים. כתוצאה מתופעה גיאולוגית של התחתרות, הלוח האפריקאי החליק אט אט מתחת הלוח האירופאי במשך מיליוני שנים. היסטוריה גיאולוגית מורכבת זו גרמה להתעוררות הרי הגעש במפגש לוחות זה. פעילות סיסמית גדולה זו בלב הים התיכון היא המקור להולדתה של אחת מהשרשרות הגדולות של הרי געש תת ימיים על פני כדור הארץ.
קשת געשית זו, הממוקמת בין אטנה לקצה המערבי של סיציליה, היא אחת הפעילות ביותר בעולם. בלב הקשת הוולקנית הזו נמצא הר הגעש התת מיימי מרסילי, החבוי מתחת לים מול חופי סיציליה. זהו הר געש תת-ימי גדול ופעיל בדרום מזרח הים הטירני המרכזי, הממוקם כ-175 קילומטרים דרומית לנאפולי. הוא מתנשא כ-3,000 מ’ מקרקעית הים ופסגתו והמכתש מגיעים למרחק של 450 מ’ מתחת לפני המים. מחקר שנערך לאחרונה הראה כי מספר התפרצויות תת-ימיות אירעו במרסילי בתקופה היסטורית. להר הגעש יש פוטנציאל להתפרץ שוב בעתיד. הסכנה העיקרית מהר הגעש היא יצירת צונאמי אם מתרחשת קריסה גדולה יותר של המבנה הוולקני הלא יציב במהלך או אחרי התפרצות.
דוגמה נוספת הוא לוע הר הגעש של Panarea, שכעת שקוע ברובו. זהו האי הקטן ביותר בארכיפלג האיאולי, השוכן בצידה המערבי של פלטפורמה רדודה ששולי המדף שלה נמצאים בעומק של כ-130 מ’. זה היה אחד מהרי הגעש הראשונים של האיים האיאוליים שנוצרו, והיה פעיל עד לפני 15,000 שנים.
סקרים שונים חשפו את העושר המדהים והדינמיות הביולוגית של ההרים התת-ימיים הללו. תגלית מדעית הנחשבת ליוצאת דופן הם פתחי האוורור ההידרותרמיים, שמהם נובעים עמודים של בועות ונוזלים, והם משמשים מקומות רבייה של חיידקים ובקטריות. אלו הם בעיקר חיידקים אוטוטרופיים אשר מייצרים חומר אורגני מחומרים אנאורגניים המצויים בסביבתם. זהו מעגל שבני אדם וחיות אחרות אינם יכולים לייצר. חיידקים אלו הם אפוא המקור כמעט לכל החומר האורגני במערכת אקולוגית. פעילות מיקרוביאלית זו המתפתחת על קירות ארובות הגזים, יוצרת ביוראקטורים מיקרוביאליים של ממש בסביבה שהיא בכל זאת עוינת מאוד.
המערכת ההידרותרמית התת-ימית אכן מאופיינת בפעילות אינטנסיבית של גזים רעילים ונוזלים תרמיים עם טמפרטורות שיכולות להגיע ליותר מ-200 מעלות. ובכך קבלו את השם “הארץ המעשנת”, עקב שחרור כבד של גזים ונוזלים מהארובות. ההרכב הגיאוכימי העשיר במתכות של מבנים הידרותרמיים אלה, הנוכחות של חיידקים כימוסינתטיים ופליטת הפחמן הדו חמצני והכימיקלים הרעילים הם כולן תופעות שעדיין לא ידועות לחוקרים. סביבה שלפי מדענים קרובה לזו שבה נוצרו לראשונה מולקולות אורגניות מורכבות.
סקרים מדעיים שונים אפשרו להדגים את חשיבותם של אתרים אלה במונחים של מורשת ימית שבה מתפתח נווה מדבר אמיתי של חיים בסביבה עוינת לכאורה. מערכת אקולוגית שגם עליה יש לשמור.
